משברי מטבע בעולם

דברו איתנו

מחקר חדש של פלטפורמת ניהול המט"ח okoora מצביע על הסיבות העיקריות אשר יכולות להביא למשבר במטבע החוץ של מדינה, תוך בחינה של אסטרטגיות התגוננות אפשרית.  "רק חברות אשר יכנסו עם תוכנית סדורה להגנה על המטבע, יצלחו אותו עם מעט זעזועים"

על פי המחקר משברי מטבע פתאומיים ואלימים ברובם אך באמצעות אסטרטגית גידור נכונה ניתן לשמור גם בתקופת משבר על יציבות יחסית.

ראש מחלקת מחקר ב okoora אסא דרורי: "תנודתיות חריפה בשערי המטבע לא מועילה לאף אחד. בעלי עסקים חייבים לדעת ולהגן על עצמם מראש"

מחלקת המחקר של חברת הטכנולוגיה לניהול מט"ח, אוקורה,  מזהירה כי ייתכן וישראל מצויה על סף  משבר של שער השקל היכול לגרום להידרדרותה הפיננסית. המחקר אשר השווה את תגובת מטבעות מקומיים אל מול חמשה משברים שונים, מצא כי מרבית משברי המטבע הינם פתאומיים ואלימים ולא ניתן לחזותם מראש. המחקר מוכיח כי רק חברות אשר נכנסו למשברים עם תוכנית ניהול מטבע סדורות יכולים לצלוח את המשבר עם מעט זעזועים

המשבר הראשון שנבחן הוא משבר הקורונה- לפני המשבר, סביבת שער החליפין בישראל אופיינה ע"י מגמה עקבית וממושכת של התחזקות השקל מול סל המטבעות. לכאורה, לישראל היו נתוני פתיחה טובים כדי לעבור את המשבר בצורה טובה יותר מאשר כלכלות מפותחות אחרות, ובראשן העובדה שהכלכלה הישראלית תלויה פחות בצריכה פרטית. אבל בפועל, המכה שחטף השקל בתחילת המגפה הייתה הרבה יותר חריפה מאשר היה ניתן לצפות: היציאה המאסיבית של דולרים מהשוק הישראלי אשר נתמכה ע"י חיסול של השקעות של בנקים זרים בשוק ההון הישראלי – המרתם לדולר והעברתם לחו"ל, הפתיעה מאוד את השוק. עד היום מכונה ה-17 למרץ 2020 כ"יום שבו נגמרו הדולרים", שכן גם מי שרצה לבצע המרת מטבע או עסקת גידור לא היה יכול לבצע עסקאות אלה מול הבנקים – עד להתערבות בנק ישראל שייצבה את השווקים.

מקרה הבוחן השני  היה משבר הלירה סטרלינג בספטמבר 2022 כתוצאה  מהתוכנית הכלכלית (ה"מיני-תקציב") שהציגה  מי שהייתה אז ראשת-הממשלה בריטניה, ליז טראס. התוכנית גרמה לזעזוע פתאומי שנבע בראש ובראשונה  מהפחד של השווקים מעליה בגירעון הממשלתי, לצד האינפלציה הגבוהה שכבר שררה בבריטניה. התוצאה: מפולת קיצונית ומהירה בשער הליש"ט ובשווקי ההון, זאת למרות שבפועל לא קרה דבר והתוכנית טרם יושמה. במילים אחרות ההצהרה עצמה על שינוי במדיניות, גם אם היא בסופו של דבר היא לא מיושמת בפועל, גרמה לפאניקה בשווקים ולהחלשה מהירה ואלימה של המטבע המקומי.

המשבר השלישי שנבחן היה משבר אירו מול המטבע ההונגרי, ה-פולרין. לכאורה, לא כל משבר חייב להיות פתאומי -התערבות ממשלתית של ממשלת הונגריה תחת ויקטור אורבן יצרה  משבר מתמשך אשר בא לידי ביטוי בבריחה איטית של משקיעים זרים, עליה באי-הודאות הכלכלית לאורך זמן, האטה ארוכה בפעילות הכלכלית וכו'. יחד עם זאת, גם הונגריה חוותה משבר אלים בתוך ים המשברים שחוותה: היה זאת כתוצאה מחיכוך בין ממשלת הונגריה לאיחוד האירופי שהקפיא תוכניות כלכליות משותפות ביניהן. הפלורין פוחת בכ-9% באופן חד ומהיר, כאשר השקעות זרות "ברחו" מהונגריה.

המצב בטורקיה היה קיצוני אף יותר: תחת שלטון ארדואן סבלה הלירה הטורקית מפיחות חד של מעל 400% אל מול הדולר מאז שנת 2018. אבל גם בשורת המשברים המלווים את הכלכלה הטורקית,  בלט משבר אחד לרעה: היה זה באוגוסט עד דצמבר 2021 -תקופה קצרה בה פוחתה הלירה בכ-78% מול הדולר. המשבר   נגרם בגלל התכנית הממשלתית לכפות  על הבנק המרכזי, להוריד ריבית על אף האינפלציה המשתוללת כדי לתמוך בצמיחה. ניתן להניח כי הממשלה הטורקית לא חזתה את התוצאה: הציבור הטורקי והמשקיעים הזרים הצביעו ברגליים והמירו את הלירה הטורקית באופן מאסיבי למטבעות זרים. למשבר זה היה השלכות גם על המשק הישראלי: היבואנים והיוצאנים הופתעו מהמהירות של הפיחות וחלק מהחברות ישראליות שהשקיעו בטורקיה ראו חלק רב מהשקעותיהם יורדים לטמיון.

המקרה האחרון שנבדק היה הפלישה הרוסית לאוקראינה (פברואר 2022). הפלישה אמנם לא הייתה פתאומית לחלוטין, ונחזתה באופן פומבי ע"י הממשל האמריקני מספר ימים לפני שהחלה, אך ההשפעה שלה על השווקים הייתה כאילו באה כהפתעה גמורה.

הפלישה לוותה בפיחות חד מאד (91%) של הרובל מול הדולר. הפחד שרר בשווקים מפני  הסנקציות המערביות העתידיות כלפי רוסיה החריפו באופן ממשי את הפיחות , זאת למרות שכפי שקרה בבריטניה-בהתחלה שום דבר לא קרה: בתחילת הלחימה עדיין לא הוטלו סנקציות כלכליות חמורות ממשיות על רוסיה מצד המערב, רוסיה עדיין יכלה לייצא סחורות לעולם, לסלוק ולהעביר רובל לכל מקום בעול ולגייס אשראי בשווקים בינלאומיים.

באוקורה מדגישים כי כל התנודות שתוארו במחקר חרגו ממתחם הסבירות. כלומר, ההסתברות הסטטיסטית להתרחשות המשברים שתוארו הפתיעו מאוד את האנליסטים אשר לא השכילו לחזות אף אחד מהמשברים.

על פי תוצאות ניתוח המקרים השונים ניתן לראות כי חברות ששמרו על קור רוח, לא פעלו תחת לחץ האירועים וישמו תכנית ניהול סיכונים סדורה ושוטפת, אשר הוכנה מראש, יכלו לנצל את ההזדמנויות שהמשברים השונים העניקו להם – ובראשן גידור בשערים אטרקטיביים וכן יכולת לממש עסקאות גידור קיימות ברווח.

"ניהול מוצלח של משבר מטבע תלוי בקיום של מדיניות ניהול מטבע סדורה. התכנית לא רק קשורה למתי להמיר מטבע, אלא גם איך להגן עליו לאורך זמן ע"י גידור" טוען ראש מחלקת מחקר באוקורה "תנודתיות חריפה בשערי המטבע לא מועילה לאף אחד. בעלי עסקים חייבים לדעת ולהגן על עצמם מראש- חברות אשר נכנסו למשבר עם תכנית  סדורה לניהול הגנות על שערי מטבע יכולים לצלוח אותו. על מנת להכין תוכנית סדורה יש לענות על שלוש שאלות מרכזיות.  מה מטרת הגידור? מה שיעור הגידור?  (בניגוד למה שהיה אפשר לצפות, גידור של 100% מהחשיפה לסיכון הוא במרבית המקרים מיותר, ואף עלול לגרום לחברה המגדרת נזקים עסקיים) והאופק התכנוני של החברה.

לצורך זה פיתחה okoora טכנולוגיה, המבוססת על בינה מלאכותית לניהול מט"ח בעסקים. בעזרת הפלטפורמה ™ABCM לא  רק שניתן לשלוח ולקבל תשלומים, להמיר מט"ח בכל מטבע ובכל סכום, להשתמש בארנק דיגיטלי ולשלם משכורות אלא גם ואולי בראש ובראשונה לפתח אסטרטגיה, מבוססת בינה מלאכותית המאפשרת הגנה מיטבית בפני תנודות מטבע.

דברו איתנו

אולי יעניין אותך

אולי יעניין אותך

תפריט נגישות

רוצה לדבר איתנו ולהבין איך אוקורה חוסכת לך כסף?

קבע שיחה קצרה כדי שנוכל לדבר